האם הכסף שלך מנוהל בצורה שתתמודד עם ההשלכות של עלייה בשחיתות שלטונית?
שחיתות שלטונית היא תופעה הרסנית הפוגעת קשות בכלכלה ובחיי האזרחים. ארגנטינה היא דוגמה בולטת לכך.
כלכלת ארגנטינה נחשבה לכלכלה ה10 בגודלה ב30 השנים הראשונות של המאה ה20, אך מאז החלה להתדרדר. בשנת 2001 ארגנטינה הפכה למדינה חדלת פירעון. בשנת 2003, הצליחו ראש הממשלה ושר האוצר למצב את הכלכלה ולהגיע לצמיחה מרשימה של שישה אחוז בשנה. סוכנויות הדירוג העלו את הדירוג של ארגנטינה לרמה שאפשרה לה לפעול מחדש בשווקים הבינלאומיים.
שורה של החלטות פוליטיות, כולל הגדלה משמעותית של הוצאות הממשלה, הלאמת קרנות הפנסיה וניסיונות לשלוט בגובה שער החליפין גרמה לקריסת הכלכלה מחדש. דירוג האשראי של ארגנטינה צנח והמדינה הוכרזה כחדלת פירעון ב-2014 ושוב ב-2020.
השפעות כלכליות:
- אינפלציה משתוללת: בשנת 2023, האינפלציה בארגנטינה הגיעה ל-94.8%.
- מיתון עמוק: המשק הארגנטינאי נמצא במיתון ממושך, עם ירידה בתוצר ובהשקעות. כתוצאה מכך, שיעור האבטלה בארגנטינה עומד על 7.1% וכ-40% מהאוכלוסייה בארגנטינה חיה מתחת לקו העוני.
- בריחת הון: המשקיעים מאבדים אמון בכלכלה הארגנטינאית, ומוציאים את כספם מהמדינה. זה גורם להחמרת המצב הכלכלי ומקשה על הממשלה לגייס מימון.
- ירידה בדירוג האשראי: דירוג האשראי של ארגנטינה הוא B- לפי S&P Global.
דירוג האשראי הנמוך מקשה על המדינה והמערכת הפיננסית ללוות כספים בשוק הבינלאומי ומייקר את עלויות הכסף.
על פי מדד השחיתות העולמי של Transparency International ארגנטינה נמצאת באמצע הטבלה עם ציון של 37/100, בדומה למדינות כמו אלג'יר, אלבניה וקזחסטן. ישראל נמצאת במקום טוב יותר (62/100) בדומה למדינות כמו צ'כיה ופורטוגל.